ה טבת תשע"א

שם הכותב: הרב נתנאל יוסיפון

עיסוק: רב הגרעין התורני בנתניה וחבר הנהלת קוממיות

מגורים: נתניה

לתגובות: kmm613@gmail.com

 

פתרון התורה לבעיה הבוערת של המדינה

 

בוקר יום שלישי. לכותרות אמצעי התקשורת מטפסת ועולה הידיעה המפתיעה - כחמישים רבני ערים בישראל חתמו על מכתב הלכתי, הקובע שאין למכור או להשכיר דירות לנוכרים. למרבה ההפתעה, המכתב חוצה מגזרים. חתומים בו זה לצד זה רבנים מכל הזרמים ביהדות הדתית, כולל דמויות חשובות מאד בכל הזרמים, לדוגמא – הרב דב ליאור רבה של קריית ארבע, הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, הרב שמואל אליהו רבה של צפת והרב יעקב אדלשטיין רבה של רמת השרון. מביני עניין יודעים שחמישים רבני ערים הם, למעשה, המסה המרכזית של הרבנות הרשמית במדינת ישראל.

במבט ראשון זוהי הפתעה גדולה. לצערנו, "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים", וכך נדיר למצוא שרבנים ממגזרים שונים מתאחדים. והנה, דווקא על עניין שנתפס כ'קיצוני' הרבנים מתאחדים. יותר מזה, החתומים הם הרבנים הרשמיים של מדינת ישראל וביניהם רבני ערים גדולות כאשדוד, הרצליה, כפר סבא ועוד, שלא חששו מההנהגה הפוליטית והורו לאמיתתה של תורה ללא מורא. ואכן, תגובות הפוליטיקאים והתקשורת מלמדות על גודל החידוש שבמכתב.

אולם, מתחת לפני השטח מסתתר תהליך עמוק יותר, שהופך את המבט על הנושא והוא המטיל את מוראו על אנשי התקשורת. האמת היא, שרוב מוחלט של הציבור הישראלי מזדהה ביסודו עם המכתב. רוב רובם של היהודים לא רוצים לגור בשכנות לנכרים. עובדה – ברגע שערבי רוכש דירה בבניין יהודי, ערך הדירות יורד פלאים. תוסיפו לכך את הפגיעות הפיזיות והנפשיות ביהודים החיים בסביבה מעורבת ואת בעיית נישואי התערובת, ותקבלו חשש עצום מכניסה של נוכרים בצורה משמעותית לאזורים יהודיים. (דרך אגב – החשש קיים גם אצל הערבים. גם הם חוששים מרכישת דירות בשכונתם בידי יהודים, עיין ערך – 'מזרח ירושלים').

יותר מזה – מדינת ישראל בעצמה מזדהה עם המכתב. כך אנו מוצאים את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שמטרתו (האמיתית גם אם לא המוצהרת) לייהד את הנגב והגליל. כך אנו מוצאים את העיריות בערים המעורבות, שמתחננות לגרעינים תורניים שיבואו לשנות את התהליכים הדמוגרפיים בעירם.

אלא, שלמדינת ישראל יש בעיה. התפיסה המערבית לא מתירה לה לפעול כדי להציל את עצמה, מהסכנה הזוחלת בתוכה, ומאיימת לערער את כל שיווי המשקל של שליטתה בארץ. כך, היד האחת משקיעה סכומים עצומים בהבאת יהודים לכרמיאל ונצרת עילית, והיד השנייה לא מונעת מנוכרים להיכנס לערים אלו ולהבריח את יושביהם למדינת גדרה וחדרה או לחילופין – מאפשרת לזרים להבריח את הגבול ממצריים לישראל ולהציף את דרום תל אביב וערד.

התורה, לעומת זאת, מתירה את אשר אוסרת תרבות המערב. כך נוצרת המציאות, שהעם ורשויות המדינה הנבחרות (למעט – התקשורת ובתי המשפט) מזדהים בנושא זה עם התורה, שמספקת להם את הפיתרון למצוקה ההולכת וגדלה. אמת, זוהי הזדהות הנובעת ממצוקה ולא מאידיאלים זכים ומוחלטים, אך גם אידיאל חלקי הוא חשוב, הרי לארצנו הקדושה חזרנו בזכות רדיפות הגויים. נמצא שדווקא בסוגיה זו המצטיירת כ'קיצונית' יש הזדהות רחבה בעם עם התפיסה היהודית.

בבחירות האחרונות הבינה מפלגת 'ישראל ביתנו' את הפוטנציאל האלקטוראלי הגלום בסוגיה זו וזכתה ב15 מנדטים. האמת היא, של'ישראל ביתנו' השבויה בתפיסה התרבותית השלטת אין פתרון, וסופה לאכזב את בוחריה. אך לתורתנו - תורת אמת, תורת נצח יש פתרון. אם נלך בעקבות הרבנים ונישא אמת זו ברמה, סוף האמת לנצח.