תרומתו של איסור ריבית ליציבות הכלכלית במשק

שמירה על איסור הריבית והימנעות ככל הניתן בשימוש בהיתר עסקה בהלוואות לצריכה פרטית, עשויה לאפשר שוק חופשי השומר על יציבותו תוך התערבות שלטונית מינמאלית

הרב שלמה אישון | 17/4/2014 10:48הוסף תגובההדפס כתבהכתוב לעורךשלח לחברShare on facebookShare on twitter
איסור ריבית נתפס בעיני רבים כאיסור שקשה מאד ליישמו ככתבו וכלשונו בכלכלה המודרנית. מתן אשראי מהווה כיום אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הגופים הפיננסיים השונים, ואיסור הריבית הופך בעצם מקור הכנסה זה לאסור באיסור חמור. זאת הסיבה לשימוש הנפוץ ב"היתר העסקה" שהחל לפני כ 500 שנה, ואשר באמצעותו ניתן לבצע עסקאות שמבחינה מעשית דומות מאד להלוואה בריבית – אך באופן שאינו מתנגש עם ההלכה. 

עם זאת, בצד הקושי שבשמירת איסור ריבית בכלכלה המודרנית, אי אפשר להתעלם מהתרומה הגדולה שיש לאיסור זה על היציבות הכלכלית. 

כלל יסודי בכלכלה קובע כי ככל שהביקוש עולה – רמת המחירים עולה גם היא ועמה האינפלציה במשק. על כן במצבים של אינפלציה גבוהה מעלה בד"כ בנק ישראל את אחוז הריבית מתוך מטרה לצמצם את לקיחת האשראי. במצב כזה יורדת כמות הכסף שבידי הציבור, מה שמביא להקטנת הביקושים ומתוך כך לירידת האינפלציה. 

ראש מכון כת''ר, הרב שלמה אישון
ראש מכון כת''ר, הרב שלמה אישון צילום: מכון כת''ר
היתר העסקה המבוסס על העסקה התלמודית נועד במקורו להלוואות עסקיות כאשר המלווה והלווה שותפים בפירות ההשקעה, ובאופן עקרוני שותפים גם בהפסדים, אם כי באופן מעשי, על פי תנאי היתר העסקה בד"כ אין המלווה נושא בהפסדים. שימוש בהיתר העסקה בעסקאות אלו, מאפשר את המשך ההשקעות והפיתוח במשק בדרך המותרת על פי ההלכה. 

שונה הוא המצב כאשר מדובר בהלוואות שנועדו לצריכה פרטית. אמנם רבים מפוסקי ההלכה התירו שימוש בהיתר עסקא גם בהלוואות מסוג זה, אך ברור עם זאת, שאף אם אין בכך איסור הלכתי, הרי שבמקרים רבים אין הדבר עולה בקנה אחד עם רוח ההלכה. 

הדרכתם של חז"ל "איזהו עשיר השמח בחלקו" מחייבת את האדם להמנע מלחיות מעבר ליכולתו הכלכלית. אם אין ידו של האדם משגת לצורכי הקיום הבסיסיים הדרושים לו ולמשפחתו יש לתת לו הלווה כגמ"ח בלא ריבית. אך אם יש לו את הדרוש לו באופן בסיסי, והוא מעוניין ביותר – אין צורך לתת לו הלוואה בלא ריבית, ואף אין זה ראוי לתת לו הלוואה בריבית תוך הסתמכות על היתר העסקא. מעבר לתועלת הרוחנית שבשמירה על כללים אלו, יש בכך גם למנוע ביקושים מופרזים ומתוך כך לתרום לשמירה על היציבות במשק. 

אכן חז"ל, בדאגתם למניעת עליית מחירים במוצרי היסוד לא הסתפקו באיסור הריבית. בהלכה אנו מוצאים שימוש בשני כלים העומדים בידי השלטון ואשר נועדו למנוע עליית מחירים בלתי סבירה. הכלי האחד כולל שורה של פעולות אשר נועדו לשמור על איזון בין הביקוש להיצע וכך למנוע מהמחירים לנסוק כלפי מעלה. בין הפעולות ניתן למנות איסור אגירת מוצרים על ידי קרטלים, איסור על ריבוי מתווכים,  ובמקרים מסוימים אפילו איסור על יצוא לחו"ל. הכלי השני הוא התערבות הישירה היא ע"י הצבת פיקוח על מחיריהם של מוצרים בסיסיים וקביעת רווח מכסימלי שהסוחרים במוצרים אלו רשאים לקחת לעצמם. 

עם זאת, רואה ההלכה באופן בסיסי את השוק החופשי כדרך המלך בהתנהלות הכלכלית. שמירה על איסור הריבית והימנעות ככל הניתן בשימוש בהיתר עסקה בהלוואות לצריכה פרטית, עשויה לאפשר שוק חופשי השומר על יציבותו תוך התערבות שלטונית מינמאלית. 

הרב אישון ישתתף ב“כנס רמלה ה-7“ שיתקיים ב-22 לחודש ויעסוק במדיניות כלכלית במדינה יהודית