אתמול (א') התקיים כנס רמלה"בין ישראל לעמים" החמישי בנושא בעיית העובדים הזרים ותופעת המסתננים לישראל. בכנס השתתפו:
הרב שרמן, פוסל גיורי הרב דרוקמן
הרב רונצקי, הרב הראשי הצבאי לשעבר
והרב חיים אירם, רב היישוב אלעזר, ודיין בבית הדין לגיור בפאנל מיוחד בנושא הגיור.
בעניין זה אמר הרב שרמן :"אחרי הפסק הדין המפורסם של הרב דרוקמן, נדמה היה שהדבר הפך להיות מעין דילמה של גישה למציאות של מדינת ישראל המציאות הלאומית והבעיה הלאומית עם הגעתם של העולים חדשים מברית המועצות.
הטעות הזאת אני אומר בגלוי, (היא) שאני מייצג את הגישה המחמירה, הקיצונית, החרדית. אני מייצג את גישת פסוקי הדור לדורותיהם. תהליך הגיור צריך להיות לעשות שינוי רוחני, פנימי בליבו של אדם. שינוי אמוני. אם הוא חי על רקע של כפירה, של קומוניזם או על רקע של התרבות האירופאית המושג של אמונה אפילו "מבוזה" בעניי אותו נוכרי. כאשר יסוד היהדות הוא היסוד האמוני והצביון האלוק
י".

הרב שרמן הדגיש כי מיד אחרי שאישרו את גיורם של אלפי חיילים במסגרת פרויקט נתיב בצה"ל פוסקי גדולי הדור אמרו בבירור כי אותם צעירים לא התכוונו לקבל את התורה ואין בכוונתם לקבל יהדות.
הרב רנצקי, הרב הצבאי הראשי לשעבר הגיב כי הרב שרמן הביא מקורות על ביטול גיורים בחוץ לארץ ויש להבדיל בין מקרים במדינת ישראל.
ציבור גדול שעלה לארץ גדל בארץ ורוצה להיות יהודי. רוצה לבוא, מתגייסים לצבא, הם לא יודעים בדיוק מה זה יהודיים ולכן צריך להסביר להם. אני אומר מתוך היכרות עשרות רבות של גיורים,שבאמת רוצים להיות יהודים. הרב רונצקי הדגיש כי קורס נתיב מורכב מהפסקות רבות במהלכן חלק גדול מהחניכים נושרים ובסוף נשארים רק התלמידים שבאמת מעוניינים להתגייר:"עצם הגעתם לארץ זה מהפכה ואות לרצונם להשתייך לעם היהודי. הם מתגייסים לצבא, מסתכנים ומוכנים להקריב את עצמם למען עם ישראל. יש גם מצוות אבל יש קודם כל השיוך לעם היהודי... החיבור לעם זה יותר חשוב מלהיות שומרי מצוות".

הרב חיים אירם, רב היישוב אלעזר, ודיין בבית הדין לגיור תקף בדבריו את הרב שרמן ואמר: "מי שחושב שהוא עדיין חי בשטייטל או בדרום אמריקה...לדעתי לא מבין את המציאות. מי שחושב שקיבוץ גלויות זה דבר תפור בדיוק איך שהוא רוצה לא למד את המדרשים על יציאת מצרים. מדובר בעם שרידי חרב. מדובר באחים שלנו בני דודים שלנו. שמות המשפחה הם השמות של כולנו. הדיון על להקל בגיור הוא לא דיון בין חרדים וציונים. זה נוגע לשני יסודות שבהם דיין הגיור נבחן. עד כמה הכפת לו מההתבוללות בעם ישראל. נקודה שנייה האם הדיין מסוגל להרגיש בחיבוטי הנפש של המתגייר העומד מולו".

 ב"כנס רמלה החמישי" אשר עסק במדיניות ההגירה במדינת ישראל השתתפו אנשי ציבור, חברי כנסת רבנים אנשי מקצוע ואקדמיה במטרה לדון ולעסוק בנושא מורכב וחשוב זה.
 
בין המשתתפים : ח"כ אלי ישי – שר הפנים, ח"כ יעקב כץ(כצל'ה) - יו"ר הוועדה לבעיית העובדים הזרים לשעבר, ח"כ זבולון אורלב – הבית היהודי, ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי – יו"ר השדולה לנפגעי המסתננים, מר יואל לביא -ראש עיריית רמלה, הרב דודי דודקביץ' - רב היישוב יצהר, פרופ' גליה צבר- אונ' תל אביב, פעילה במרכז סיוע לפליטים, ד"ר אביעד הכהן - דיקן מכללת שערי משפט, ח"כ דני דנון – יו"ר ועדת העלייה והקליטה,יו"ר הליכוד העולמי, ח"כ אורי אריאל -האיחוד הלאומי, מר נתן שרנסקי – יו"ר הסוכנות היהודית,הרב אביחי רונצקי - הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב זלמן מלמד - רב היישוב בית אל וראש הישיבה.
אריאל בן דוד (בנדא) מנכ"ל כנס רמלה מסביר: "בשנים האחרונות הופכת ישראל ממדינה קולטת עלייה למדינה קולטת הגירה. כניסת המהגרים לישראל מעמידה את החברה הישראלית ואת מערכות השלטון שלה בפני בעיה מורכבת הרת סכנות ורגישה כאחד".
עוד מוסיף בן דוד: "הצורך בקביעת מדיניות הגירה ועל אחת כמה וכמה ההכרח לאכוף אותה בקפדנות מעורר דילמות ערכיות כבדות כיצד לשקול את צורכי הפרט רווחתו וזכויותיו למול שמירת ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית שלאומיותה ואזרחותה כרוכות יחד. מתוך כך מתעורר גם הצורך בברור מעמיק של מושג "הרוב היהודי" מה התכלית בשמירה על רוב שכזה והאם ייתכן לכלול בו את מי שאינו יהודי על פי ההלכה אע"פ שהוא מוכר כעולה וכאזרח ישראלי. בשאלות אלו ובשאלות נוספות עסק  כנס רמלה ה-5 המוקדש לדיון נרחב ויסודי בהתייחסות להגירת לא-יהודים לתוך מדינת ישראל".